גימטרייה בספרות הרבנית נכתבת כך: גִּימַטְרִיָּא, היא שיטת מספור על פי אותיות. הגימטרייה מבוססת על חשבון אותיות לפי ערכיהן. לכל אות יש ערך מספרי שונה, ובצירוף אותיות, מילים ומשפטים, מתקבלת תוצאה מספרית מסוימת. גימטרייה חיפשה את מה שנכתב בין השורות על ידי זיהוי תבניות, קודים וחזרות. כיום, הגימטרייה קיימת כמעט אך ורק בתרבות היהודית.
אצל העוסקים בגימטרייה יש המוצאים במילים בעלות ערך מספרי זהה משמעות מיסטית. חז"ל מצאו בגימטרייה אסמכתא ומקור לדרשות ופירושים בפסוקי התנ"ך על פי הערך המספרי של המילים. גימטרייה היא לא רק מתן מספר מתואם לאות, אלא התבוננות בתובנות העמוקות יותר שמתגלות על ידי צירופי אותיות או מילים ספציפיות וזיהוי הסיפור של הטבע האלוהי ושל הבריאה.
השימוש בגימטרייה מתוארך עוד לתקופת התנאים, או המשנה, 10 - 220 לספירה, אם כי השימוש בגימטרייה במסורות אחרות וישנות יותר יכול להיות עוד מהתרבות האשורית בין השנים 727-705 לפנה"ס, כאשר השליט סרגון השני בנה את חומת חורסאבאד, בירת אשור, באורך של 16,283 אמות בדיוק, לפי הערך המספרי של שמו.
נומרולוגיה קבלית היא נומרולוגיה שמקורה בתרבות העברית. מערכת מספרית זו נובעת מהקבלה. נומרולוגיה קבלית ייחודית בהשוואה למערכות נומרולוגיות אחרות מכיוון שהיא בודקת את השם של האדם ואת תאריך הלידה העברי שלו. חישוב המספרים הנובעים מהאותיות הן בשמו של האדם הן בתאריך הלידה העברי שלו מאפשרים ללמוד ולהכיר את אופיו, את רצונותיו, את חוזקותיו ואת חולשותיו.
ישנם שני סוגים בסיסיים של גימטרייה הנחשף הנוכח בספרות הרבנית לאורך הדורות; והמיסטי, שהוא חלק מהקבלה. לצורה הנגלית שהיא הנחשף יש שורשים בתלמוד ובמדרש, והתוצאה הסופית של האותיות והערכים המספריים המקבילים החזיקה לעתים קרובות בתובנות נבואיות.
כל אות באלפבית מתאימה לערך מספרי מסוים. הבסיס של הנומרולוגיה, כמכלול, מתרכז סביב הרעיון שניתן לגלות משמעות על העולם ועל הפרטים באמצעות חקר המספרים. נומרולוגיה היא הרעיון שהיקום מורכב מיסודות בסיסיים, שהם מספרים. המספרים האלה יכולים לשמש כדי לעזור ולהבין טוב יותר את העולם ואת האדם כפרט.
אחת המסורות הנומרולוגיות העתיקות ביותר, ולמעשה אחת ההתייחסויות העתיקות ביותר לנומרולוגיה עצמה, מגיעה מהקבלה. המסורת המיסטית, הידועה בשם גימטרייה, ששורשיה במערכות נומרולוגיות אשוריות ובבליות, כמו גם השפעות יווניות מאוחרות יותר. התרבות העברית היא שנתנה להקצאת ערכים מספריים למילה או לביטוי את עומקו.
הגימטרייה קשורה בעיקר לשפה העברית, אך ניתן למצוא אותה גם בשפה הערבית, הספרדית והיוונית. הגימטרייה היא המערכת הנומרולוגית העיקרית שהנומרולוגיה הקבלית מקיפה. היא נוצרה על ידי המקובלים המוקדמים כדי לתמלל טקסטים קדומים. גימטרייה היא מערכת נומרולוגית שבה אותיות עבריות מתאימות למספרים. מערכת זו, שפותחה על ידי עוסקים בקבלה, נבעה מהשפעה יוונית והפכה לכלי לפירוש טקסטים מקראיים.
באלפבית העברי יש 22 אותיות, עשר האותיות הראשונות באלפבית מתואמות עם המספרים 1 עד 10. שמונה האותיות הבאות מתואמות למספרים 20 עד 90. לבסוף, תשע האותיות הבאות מתואמות למספרים 100 עד 900, אחרי ת שהיא 400 מופיעות האותיות הסופיות ך, ם, ן, ף, ץ.
לאותיות האלפבית העברי משמעויות וערכים רבים ומשמעותיים, במיוחד הנוגעים לרוחניות ולמיסטיקה.
האם הגימטרייה היא שפת האל בכבודו ובעצמו חבויה בטקסטים של כתבי קודש, ודוחקת באדם למצוא את המפתח המפענח את התובנות שם? או שמא זו מערכת מורכבת שנוצרה על ידי אלה שרוצים למצוא משמעות מאחורי המילים והביטויים על פני השטח על ידי חיפוש אחר דפוסים שיש להם רק את המשמעות שהאדם נותן להם?
המוח האנושי מחפש דפוס, ולעתים ייחס לדפוס משמעות כוזבת פשוט משום שהוא שם. רצפים מספריים, קודים נסתרים, אותיות במרחק שווה, ביטויים חוזרים, האם זה באמת אומר שמתחת למילים המרכיבות את הטקסטים הקדושים שלנו מסתתר עולם של ידע עמוק יותר שרק מחכה להתגלות?