הכֶּבֶשׂ מסמל בתרבות תמימות, עדינות ופגיעות, היטמעות בעדר עד כדי מחיקה עצמית. רוח הכֶּבֶשׂ שבאדם מבטאת את הרובד התמים והילדי, או את הכמיהה לתכונות של תמימות וילדותיות, בהקשר החברתי הרוח מבטאה את רצון האדם להתאים עצמו לנורמות החברתיות ולערכים משפחתיים, להיות קונפורמיסטי, להשתלב בחברה ולהשתייך אליה.
רוח הכֶּבֶשׂ המופיעה בדרכו של אדם עשויה לבטא פגיעות שהוא חווה בחייו וחוסר אונים מול מצב מאתגר. הרוח לייצג פגיעות בעלת משמעות שלילית כחולשה, פגיעות שעלולה להפוך לחוסר אונים, אולם היא יכולה להיות גם בעלת משמעות חיובית, קבלה עצמית ויכולת לכבד את הגבולות.
רוח הכֶּבֶשׂ המצויה באדם מייצגת את הקשר שלו עם החלק הרך שבנפשו, עם החלק הרגיש והפגיע.
כשרוח הכֶּבֶשׂ מופיעה בחיי האדם היא מנחה אותו להיות סבלני עם עצמו, להתבונן על אתגר רגשי שהוא חווה באותו הזמן בחמלה, לדאוג לעצמו ולא להאשים את עצמו או את מצבו .רוח הכֶּבֶשׂ מובילה לקבלה של הגבולות או החולשות של האדם עצמו או של אחרים. אפשרויות הריפוי העצמי עולות בעת נוכחות רוח הכֶּבֶשׂ.
