בתרבויות עתיקות כמו השומרית, החיתית, המצרית והרומאית היה הנֶשֶׁר סמל לישועה ולתקווה. בתרבות האינדיאנית קישרו השבטים את הנֶשֶׁר לחזון, לחוכמה ולכוח, ללקיחת אחריות, לריפוי הטבע ולכבוד לאימא אדמה. הנֶשֶׁר שומר על בריאות ואיזון בטבע, היותו אוכל נבלות מסייעת למניעת התפשטות מחלות, לכן בתרבויות עתיקות הוא ייצג תפקיד של מרפא.
לנֶשֶׁר יש היכולת להמריא לגבהים, ובדומה לכך רוח הנֶשֶׁר מביאה שיעורים של התבוננות מדוקדקת בפרטי פרטים ומלמדת את האדם, שזה הזמן להביט פנימה אל הנפש בעין זהירה וחדה. האדם צריך להרשות לליבו להדריך אותו, והזדמנויות שלא חלם שהן אפשריות יציגו את עצמן בזמן לא צפוי.
אדם שרוח הנֶשֶׁר מצויה בו מחובר לאדמה ולשמיים כאחד, הוא גמיש ומצוי בהרמוניה מוחלטת עם ההיבטים הרוחניים של חייו. הוא מחפש ללא פחד מהבלתי נודע את אתגרי החיים ומקבל אותם באומץ, בנחישות ובביטחון בלתי מעורערים.
תהליך ההזדווגות הטקסי של הנֶשֶׁר שבו הוא ""רוקד"" בשמים נקשר לסכנה, להתרגשות, לכוח האנרגיה המינית ולשמחה. רוח הנֶשֶׁר מביאה לאדם מסר של מיניות, ייתכן שהיא אומרת לו להיפתח לחוויות מיניות חדשות, לריגושים ולגבהים חדשים של הנאה. נוסף על כך רוח הנֶשֶׁר מביאה לנאמנות זוגית ולהתגלמות המחויבות ההדדית. אפשר למצוא ברוח הנֶשֶׁר השראה והדרכה בכל הקשור לאהבה, לנאמנות ולהקרבה.
רוח הנֶשֶׁר קוראת לאדם להתבונן פנימה, לבחון עצמו ולהקשיב לקול הפנימי ולאינטואיציה. לאדם שרוח הנֶשֶׁר מצויה בו יש היכולת להתעלות מעל מצבו, לבחון במבט רחב את נסיבות חייו ולאפשר לתודעה הגבוהה להנחות אותו. הופעתה של רוח הנֶשֶׁר בחיי אדם היא סימן להשראה. הרוח מאפשרת לאדם למצוא את הביטחון ואת הכוח להגיע לגבהים שמעולם לא חשב שיכול להגיע, לכן היא מסמנת התחלות חדשות.
רוח הנֶשֶׁר נקשרת לרוב לחוכמה ולחופש, לאינטואיציה, ליְצִירָתִיוּת, לכוח, לאומץ, לתקווה, לכּוֹשֵׁר הִתאוֹשְׁשׁוּת, למַרפֵּא ולחָזוֹן.
