הסיפורים המיתולוגיים בקלפים

מפחד מפני קללתו של אורנוס, החליט קרונוס לבלוע את ילדיו שלו, שנולדו לו מאשתו ריאה, מיד לאחר לידתם. עם זאת, כשרצה לבלוע את צעיר בניו, זאוס, הגישה לו ריאה אבן מכוסה בדים במקומו, ולזאוס עצמו עזרה להימלט, והוא גדל בהסתר במערה בכרתים, כשהוא יונק משדיה של עז. כשבגר זאוס, הגשים את קללתו של אורנוס בכך שתפס את שלטונו של אביו, הכריח אותו להקיא בחזרה את אחיו ואחיותיו שבלע, וחלק יחד איתם את השליטה בעולם.

האולימפיים היו אלים דור שלישי ורביעי של בני אלמוות, הם גרו על הר האולימפוס, ההר הגבוה ביוון בדרך כלל פיסגתו מוקפת עננים ואינה גלויה לעין. הם זכו להפוך לאלים לאחר מלחמה של עשר שנים מול הטיטנים. זאוס הוביל את אחיו לניצחון. שניים עשר האלים האולמפיים היו ילדיהם של קרונוס הטיטאן ושל ריאה: זאוס, פוסידון, הרה, דמטר והסטיה, שוויתר על מקומה למענו של דיוניסוס, יחד עם ילדיו של זאוס: אתנה, אפולו, ארטמיס, ארס, אפרודיטה, הפסטוסט, הרמס ודיוניסוס. מלבד שנים-עשר האולימפיים, היו אלים רבים נוספים, ילדיהם של האלים או בני אנוש שזכו להפוך לאלים. הדס אחיו של זאוס לא היה שייך לאוליפיים הממלכה שלו שכנה בעולם התחתון.

האלים היו מואנשים, הם דמו בצורתם החיצונית ובתכונותיהם לאלה של בני האדם, בניגוד לבני האדם הם היו חזקים בעלי יכולות שליטה באיתני הטבע והם חיו חיי נצח. כדי לחיות חיי נצח הם אכלו את מזון האלים האמברוסיה ושתו את משקה האלים הנקטר.  היו להם רגשות כמו שיש לבני האדם הם אהבו ושנאו, הם נלחמו, הם קנאו וחמדו את מה שלא היה שלהם. התנהגותם הייתה לעיתים לא מוסרית. הם פעלו מתוך רגשות.

חלק מהפירוש של קלפי הטארוט נשען על סיפורי המיתולוגיה היוונית. האמונה באלים נובעת מהניסיון להסביר את העולם, את הטבע, את התנהגות האדם, את המאורעות ההיסטוריים. לכן גם היום החיבור של הקלפים אל המיתולוגיה ודרך הקריאה לחבר את המיתולוגיה אל חייו של האדם זהו חיבור אינטואיטיבי, ברור ונכון.

סדרת המטות מסופרת דרך עיניו של יאסון וחיפושו אחר גיזת הזהב

סדרת המטבעות מסופרת דרך עיניו של דדלוס וחיפושו אחר הכרה מקצועית

סדרת הגביעים מסופרת דרך עיניה של פסיכה ואהבת לאל קופידון

סדרת החרבות מסופרת דרך סיפור אטריוס